אמא חברתית

על אמהות, הורות, משפחה ומה שביניהם

שמחות קטנות #2: הסרט פרינסס שואו (THRU YOU PRINCESS) 26 באוקטובר 2015

Filed under: כללי — nililandau @ 21:44

בערב נעים למדי מצאתי את עצמי עם אמא, אבא, דוד ודודה בפתיחה החגיגית של הסנימטק בפתח תקווה. נו טוב, לא בדיוק סנימטק, אלא יותר נכון, מוזיאון פ"ת לאמנות שהחליט להקרין אחת לחודש סרטים דוקומנטרים ולא בדיוק חגיגית ועם קהל לא בדיוק תל אביבי, אלא יותר גיל הזהב של פתח תקווה ובמקום סושי בורקסים ורוגעלך. אבל הדודה [שמבינה משהו בסרטים… ;-)), אמרה שזה סרט טוב, היה סידור לילדים, אז הלכתי על זה וקיוויתי שהמזל ימשיך להאיר לי פנים מהסרט שראיתי ערב קודם.

הסרט על פניו מספר שני סיפורים במקביל. הראשון הוא על על קותימן (אופיר יקותיאל), מפיק מוזיקלי מוכשר (קרולינה) ואמן "mashup", שזה בעצם חיבור של קטעי יוטיוב שונים ולא קשורים לקליפים הרמונים ומדוייקים. סוג של גזור והעתק ביוטיוב. הנה דוגמא. הסרט מראה לנו את קותימן ואת "גיבורת" אחד מהקליפים שלו "סמנתה" מטפלת סיעודית מניו-אורלינס, אשר מתעדת את חייה ומעלה את שירייה ליוטיוב.

אגב, בתחילת הסרט הייתי בטוחה שבגלל שזה פתח תקווה [אני משם, כן :-)] החליטו להקרין לנו סרט מהיוטיוב.. ואז הבנתי שבעצם האוטנטיות שלו פשוט מצלמת ישירות את המסך מחשב שפתוח על האינטרנט…

זאת סמנתה:

צילום מתוך: http://www.jff.org.il/?CategoryID=1368&ArticleID=2062

 

וזה קותימן

(תמונה מתוך גוגל)

בסרט מתועדים במקביל קותימן וסמנטה, אשר לא יודעת בעת הצילומים בכלל על קותימן ועל כך שהוא עומל על השיר שלה ליצירת mashup מרהיב [אח"כ קראתי כי סיפרו לה כי מצלמים סרט על יוטיוברים באופן כללי, בלי אף רמז לכך שבמקביל קותימן עובד על השיר שלה].

הסרט היה נפלא. חוץ מזה שבזכותו נחשפתי אל הפרויקט של קותימן, כן כן, לא הכרתי עד אז, הוא הצליח לשזור בעדינות שני סיפורים, שני אנשים, שעל פניו, אין ביניהם כלום מהמשותף. ואולם, היצירה מצליחה לחבר אותם כל כך.

אז נספר קודם כל על קותימן. איך לא גיליתי אותו קודם?? טוב נו, שמעתי עליו, ואפילו ראיתי איזה קליפ שלו, אבל בסרט אנו נחשפים אליו, אל האישיות שלו, שאותה אנו מסיקים כי בעצם בעת צילומיו, הוא לא פוצה הגה. אנו רואים אותו מול המחשב. עומל על הקליפים, קם שנייה להכין קפה (ועוד אחד ועוד אחד), להביא לעצמו משהו לאכול (מול המחשב, ברור), מגלגל סיגריה וחוזר לעמלו.

ומן הצד השני – סמנתה. יותר קשת יום לא ניתן למצוא ממנה. מטפלת סיעודית, מניו-אורלינס, עם עבר של התעללות פיזית מצד אמא (אשר לאורך הסרט אנו רואים כי היא שומרת על קשר טלפוני רציף עם האם), עבר של התעללות מינית מהדוד או אחד הגברים במשפחה, הווה של קושי להתפרנס, חשמל שמנותק, רכב שה"שכנים" החדשים מסירים את כל גלגליו ולה אין מאיפה לרכוש חדשים, אז הרכב פשוט נשאר עומד שם על לבנים. ויותר מהכל, הרצון הבלתי נגמר שלה להצליח, לפרוץ, שיגלו אותה. אנו רואים אותה הולכת לדה וויס האמריקאי, עם רצון – רק להגיע לשלב האודישנים, רק שאיזה מפיק יגלה אותה – ולא עוברת, היא מגיעה גם לבארים אפלים, בערבים של אמנים מתחילים, מופיעה שם אחרונה מול שני אנשים פלוס המנקה, היא כל כך רוצה את זה, וזה לא הולך, וכל מה שרוצים כשצופים בסמנתה הוא להגיד, אל תדאגי, קותימן עובד על זה וזה הולך להיות שלאגר… אל תדאגי , את עוד תפרצי.

ובינתיים קותימן עובד על זה. במלאכה המורכבת שלו, מול המחשב. ותוך כדי התקדמות העלילה, שבעצם העלילה היא של סמנתה, אנו נחשפים להבדלים בין קותימן לסמנתה. היא מוחצנת והוא מופנם. היא מעלה קליפים של עצמה, כמעט באובססיביות, ליוטיוב, מדברת בטלפון עם אמה, עם האקסית שלה, פוגשת אנשים ברחוב ופוצחת בשיחות חולין, וקותימן, כאמור, לא מוציא הגה. הוא והמחשב. הוא וקטעי הקליפים. עוד הבדל בולט הוא ההבדל בין סביבות החיים שלהם, סמנתה וניו אורלינס, בתנאי עוני וקותימן בקיבוץ בדרום, בשלווה ופסטורליה. סמנטה אוכלת מקדונלדס וקותימן בחדר האוכל בקיבוץ. סמנטה בקניות בסופר וקותימן בכלבו בקיבוץ.

כמובן שעם הציפייה הגיע גם הקתרזיס לסרט, בו סמנטה מגלה את הקליפ שלה. הנה, זה הקליפ:

אגב, ככה נראה הקטע המקורי של סמנתה

אין לתאר את ההתרגשות יחד עם סמנתה, שלא מאמינה שזה קורה לה, והנה זה קורה לה, יש לה קליפ, של KU-TI-MAN (לקחת לה קצת זמן להגות את השם ..), והנה המון לייקים.. ופתאום היא יושבת אצל דודתה ורואה את עצמה בטלוויזיה.

והנה כאן היא מספרת על רגע גילוי הקליפ

תודו שיש בה משהו מקסים, כנה ואמיתי.. ולא סתם מתחברים אליה בסרט ופשוט רוצים שהיא תצליח. וכך, בהמשך הסרט, ההמשך המתבקש, מגיע בצורת הזמנה מקותי להגיע ל Israel.. סמנתה מגיעה ל-TEL AVIV, מקום שלא שמעה עליו, במלון על רחוב הירקון, מול הטיילת.. ולמחרת מגיעה לפגוש את קותימן והלהקה, שכמובן בתזמון מושלם סידרו גם הופעה חגיגית באיזו היכלת התרבות וסמנתה כיאה למעמד עוטה שימלה חגיגית, לא כזאת שהופיעה איתה עד כה, ומבצעת את השיר שלה את מול הקהל שעוטף אותה באהבה, והיא לא מאמינה שזה קורה לה.

מה קורה אח"כ, איך ממשיכה הקריירה של סמנתה, והאם קותימן ימשיך לעזור לסמנתה להצליח, את זאת אנחנו לא כל כך יודעים. מן הסתם, זמרת גדולה ומצליחה היא עדיין לא נהייתה. מאוד יכול להיות שכמו הרבה שכוכבם דורך לערב, לתקופה, לתוכנית טלוויזיה, בסוף דועך והם ממשיכים בחיים הרגילים כמו של כולנו, רק ששל סמנתה קצת יותר קשים.

אז מה היה בסרט הזה ששבה את ליבי? קודם כל, הוא קצת נתן לי להרגיש איכותית וצעירה. למה איכותית? כי זה סרט איכותי 🙂 ולמה צעירה, כי כשהייתי צעירה, הייתי הולכת לראות [לבד, בסנימטק] הרבה סרטים איכותיים ;-). וכרגיל, התחברתי, לאנשים שבסרט, לקותימן המקסים שפתח לי פתח לפרויקט הנפלא שלו ולסמנתה המוכשרת, והרגישה עם הרצון שלה להצליח.

הסרט הזה גם ממחיש בצורה מדוייקת את קוטנו של העולם הגלובאלי שלנו. כמה כולנו קרובים. היום מישהו, איזה נדב מנתניה, מגיע לכוכב הבא ואח"כ לאירוויזיון, ומחר מישהי, איזו סמנתה מניו-אורלינס, מגיעה לישראל ואח"כ ל…

וכאן  תוכלו לקרוא ניתוח אינטליגנטי במיוחד על הסרט (נו, הארץ, מה אתם רוצים:-))

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s